×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. ברכותBerakhot
  2. שבתShabbat
  3. ערוביןEiruvin
  4. פסחיםPesachim
  5. ראש השנהRosh HaShanah
  6. יומאYoma
  7. סוכהSukkah
  8. ביצהBeitzah
  9. תעניתTaanit
  10. מגילהMegillah
  11. מועד קטןMoed Katan
  12. חגיגהChagigah
  1. יבמותYevamot
  2. כתובותKetubot
  3. נדריםNedarim
  4. נזירNazir
  5. סוטהSotah
  6. גיטיןGittin
  7. קידושיןKiddushin
  1. בבא קמאBava Kamma
  2. בבא מציעאBava Metzia
  3. בבא בתראBava Batra
  4. סנהדריןSanhedrin
  5. מכותMakkot
  6. שבועותShevuot
  7. עבודה זרהAvodah Zarah
  8. הוריותHorayot
  1. זבחיםZevachim
  2. מנחותMenachot
  3. חוליןChulin
  4. בכורותBekhorot
  5. ערכיןArakhin
  6. תמורהTemurah
  7. כריתותKeritot
  8. מעילהMeilah
  9. תמידTamid
  10. נדהNiddah
  1. בחרו פרקChoose a chapter
  2. בחרו עמודChoose a page
  1. סוכהסוכה
  2. הישןהישן
  3. לולב הגזוללולב הגזול
  4. לולב וערבהלולב וערבה
  5. החלילהחליל
  1. הקדמותIntros
  2. ב.2a
  3. ב:2b
  4. ג.3a
  5. ג:3b
  6. ד.4a
  7. ד:4b
  8. ה.5a
  9. ה:5b
  10. ו.6a
  11. ו:6b
  12. ז.7a
  13. ז:7b
  14. ח.8a
  15. ח:8b
  16. ט.9a
  17. ט:9b
  18. י.10a
  19. י:10b
  20. יא.11a
  21. יא:11b
  22. יב.12a
  23. יב:12b
  24. יג.13a
  25. יג:13b
  26. יד.14a
  27. יד:14b
  28. טו.15a
  29. טו:15b
  30. טז.16a
  31. טז:16b
  32. יז.17a
  33. יז:17b
  34. יח.18a
  35. יח:18b
  36. יט.19a
  37. יט:19b
  38. כ.20a
  39. כ:20b
  40. כא.21a
  41. כא:21b
  42. כב.22a
  43. כב:22b
  44. כג.23a
  45. כג:23b
  46. כד.24a
  47. כד:24b
  48. כה.25a
  49. כה:25b
  50. כו.26a
  51. כו:26b
  52. כז.27a
  53. כז:27b
  54. כח.28a
  55. כח:28b
  56. כט.29a
  57. כט:29b
  58. ל.30a
  59. ל:30b
  60. לא.31a
  61. לא:31b
  62. לב.32a
  63. לב:32b
  64. לג.33a
  65. לג:33b
  66. לד.34a
  67. לד:34b
  68. לה.35a
  69. לה:35b
  70. לו.36a
  71. לו:36b
  72. לז.37a
  73. לז:37b
  74. לח.38a
  75. לח:38b
  76. לט.39a
  77. לט:39b
  78. מ.40a
  79. מ:40b
  80. מא.41a
  81. מא:41b
  82. מב.42a
  83. מב:42b
  84. מג.43a
  85. מג:43b
  86. מד.44a
  87. מד:44b
  88. מה.45a
  89. מה:45b
  90. מו.46a
  91. מו:46b
  92. מז.47a
  93. מז:47b
  94. מח.48a
  95. מח:48b
  96. מט.49a
  97. מט:49b
  98. נ.50a
  99. נ:50b
  100. נא.51a
  101. נא:51b
  102. נב.52a
  103. נב:52b
  104. נג.53a
  105. נג:53b
  106. נד.54a
  107. נד:54b
  108. נה.55a
  109. נה:55b
  110. נו.56a
  111. נו:56b
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוכה ט״ז.גמרא
;?!
אָ
מִטָּה מְטַמֵּאת חֲבִילָה וּמְטַהֶרֶת חֲבִילָה דִּבְרֵי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אמְטַמֵּאת אֵבָרִים וּמְטַהֶרֶת אֵבָרִים מַאי נִיהוּ א״ראָמַר רַבִּי חָנָן אָמַר רַבִּי אֲרוּכָּה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם. לְמַאי חַזְיָא לְמִסְמְכִינְהוּ אַגּוּדָּא וּלְמֵיתַב עֲלַיְיהוּ וּמִשְׁדֵּא אַשְׁלֵי. גּוּפָא אָמַר ר׳רַבִּי אַמֵּי בַּר טַבְיוֹמֵי סִכְּכָהּ בִּבְלָאֵי כֵלִים פְּסוּלָה מַאי בְּלָאֵי כֵלִים אָמַר אַבָּיֵי מַטְלָנִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ דְּלָא חַזְיָין לֹא לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי בַּר טַבְיוֹמֵי מַחְצֶלֶת שֶׁל שִׁיפָא וְשֶׁל גֶּמִי שְׁיָרֶיהָ אע״פאַף עַל פִּי שֶׁנִּפְחֲתוּ מִכְּשִׁיעוּרָהּ אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן. מַחְצֶלֶת הַקָּנִים גְּדוֹלָה מְסַכְּכִין בָּהּ קְטַנָּה אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף הִיא מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ.: בהַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ.: אָמַר רַב הוּנָא גלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה אֲבָל יֵשׁ שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה הֲרֵי זֹה סוּכָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ סוּכָּה הֲרֵי זֹה סוּכָּה וְהָאֲנַן תְּנַן אֵינָהּ סוּכָּה אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כִּדְרַב הוּנָא שְׁמַע מִינַּהּ. אִיכָּא דְּרָמֵי לַיהּ מִירְמֵא תְּנַן הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ סוּכָּה אֵינָהּ סוּכָּה וְהָא תַּנְיָא הֲרֵי זוֹ סוּכָּה אָמַר רַב הוּנָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה כָּאן בְּשֶׁאֵין שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה.: מתני׳מַתְנִיתִין: דהַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים פְּסוּלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה אִם גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּשֵׁרָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה עֲשָׂרָה טְפָחִים כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים.: גמ׳גְּמָרָא: בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת וּמַר סָבַר מְחִיצָה תְּלוּיָה אֵינָהּ מַתֶּרֶת. תְּנַן הָתָם הבּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה לָהּ מְחִיצָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה בֵּין בְּתוֹךְ אוֹגְנוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
מטה מטמאת חבילה, כלומר: בשלימותה, שמיטה שלימה שנגעה בדבר טמא נטמאת כולה, וכן מטהרת מן הטומאה בטבילה או בהזיה (מטומאת המת) כשהיא חבילה (בשלימותה), אבל לא כשהיא מפורקת, אלו דברי ר׳ אליעזר. וחכמים אומרים: מיטה מטמאת אפילו כשהיא מפורקת לאברים וכמו כן אף מטהרת כשהיא מפורקת לאברים. ושאלו מאי ניהו [מה הם] איברים אלה? שהרי אם נשברה המיטה לחלקים שאינם משמשים לכלום, הריהי נטהרת בעצם שבירתה! אמר ר׳ חנן אמר רבי: מדובר פה בארוכה כלומר: במוטות הארוכים שהם חלק ממסגרת המיטה ושתי כרעים הצמודות להן, או בקצרה ושתי כרעים. ושואלים: למאי חזיא [למה ראוי] חלק זה של המיטה שייחשב עדיין ככלי? ומשיבים: למסמכינהו אגודא ולמיתב עלייהו [לסמוך אותם ארוכות המיטה לקיר ולשבת עליהם] אחר שיניח קרשים לכל אורכם ומשדא אשלי [ולתת חבלים] עליהם ולסרגם שתי וערב, ובכך היא נעשית ראויה לישיבה ושכיבה וחשובה ככלי. א גופא, עתה שבים לדון בגופה של ההלכה שאמר ר׳ אמי בר טביומי: סככה בבלאי כלים פסולה. ושואלים: מאי [מה הם] בלאי כלים אלה? אמר אביי: מטלניות מטליות בד קטנות שאין בהן שלש על שלש אצבעות, דלא חזיין [שאינן ראויות] מפני קטנותן לשימוש לא לעניים ולא לעשירים. ומעירים: תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של ר׳ אמי בר טביומי: מחצלת העשוייה ממיני עשב, כגון: של שיפא ושל גמי — שיריה, אף על פי שנפחתו מכשיעורה לענין קבלת טומאה ושוב אינם מטמאים בעצמם — מכל מקום אין מסככין בהן, ממש כשיטת ר׳ אמי. ועוד אמרו שם: מחצלת הקנים, אם היתה גדולה, שאינה עשויה לשכב עליה, ואינה ראויה אלא לסכך — מסככין בה. קטנה, הראוייה אף לשכיבה ונחשבת ככלי — אין מסככין בה. ר׳ אליעזר אומר: אף היא המחצלת הגדולה נחשבת ככלי ומקבלת טומאה, ואין מסככין בה. ב נאמר במשנה שהחוטט (העושה חור) בגדיש ועשה שם מעין סוכה אינה סוכה. אמר רב הונא: לא שנו שאינה סוכה, אלא כשאין שם בגדיש מתחילת עשייתו חלל בגובה טפח במשך (באורך) שבעה טפחים. אבל אם יש שם חלל טפח במשך שבעה, שעשה מתחילה כעין חלל קטן בפנים, ורק לאחר מכן עשה מעליו את הגדיש, כיון שאינו יוצר בחטיטתו דבר חדש אלא רק מרחיב ומגביה את הדפנות הקיימים — הרי זה סוכה כשרה. ומעירים: תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: החוטט בגדיש לעשות לו סוכה — הרי זה סוכה. ויש לתהות: והאנן תנן [והרי אנו שנינו] במשנה כי אינה סוכה! אלא לאו שמע מינה [האם לא תלמד מכאן] כשיטת רב הונא, שקיים אופן שאפשר לעשות חור בגדיש ושתהא סוכה כשרה. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא. איכא דרמי ליה מירמא [יש שהשליך אותה], כלומר: גרס שמועה זו בדרך הצגת סתירה בין הדברים. תנן [שנינו] במשנה: החוטט בגדיש לעשות לו סוכה — אינה סוכה. והא תניא [והרי שנינו בברייתא]: הרי זו סוכה! אמר רב הונא: לא קשיא [אינו קשה], כאן — בשיש שם חלל טפח במשך שבעה טפחים. כאן בשאין שם חלל טפח במשך שבעה טפחים. ג משנה המשלשל דפנות של הסוכה מלמעלה למטה, אם גבוה תחתית הדופן מן הארץ שלשה טפחים — הרי זו פסולה, שהרי עדיין יכולים בעלי חיים להכנס שם ואין דופן כזו נחשבת. אולם אם עושה דפנות ובונה אותם מלמטה למעלה, אם גבוה הדופן עצמו עשרה טפחים, אף אם אינו מגיע לגובה הסכך — הרי זו כשרה. ר׳ יוסי אומר: כשם שאם בונה מלמטה למעלה די בדופן שגובהה עשרה טפחים, כך אם משלשל את הדפנות מלמעלה למטה אם היו בגובה הדופן עשרה טפחים — הרי זו כשרה, כיון שדופן זו יש לה דין מחיצה גמורה לכל ענין. ד גמרא ושואלים: במאי קמיפלגי [במה, באיזה עיקרון נחלקו] חכמים ור׳ יוסי? ומסבירים: מר [חכם זה, ר׳ יוסי] סבר כי מחיצה תלויה גם אם אינה מגיעה עד למטה מתרת ככל מחיצה, ומר [וחכם זה, החכמים בסתם משנה] סבר כי מחיצה תלויה אינה מתרת. תנן התם [שנינו שם] במסכת עירובין: בור שהיה מצוי בין שתי חצרות שגדר מפרידה ביניהן ועוברת (תלויה) מעל פי הבור — אין ממלאין ממנו מן הבור מים בשבת, כיון שמי הבור אינן מחולקים על ידי מחיצה ושייכים לשתי החצירות, ואם אין עירוב ביניהן, השואב משם הרי הוא כמטלטל מחצר לחצר, אלא אם כן עשה לה לבור עצמו מחיצה עשרה טפחים להבדיל בין החלקים השייכים לכל חצר. בין שהיתה המחיצה מלמעלה ויורדת אל תוך המים בין מלמטה שהעמידה בתוך המים, בין בתוך אוגנו במקום אחר בחללו של הבור אף בלא שתיגע במים. שמחיצה כשרה הקבועה באחד מן המקומות הללו, יוצרת גבול בין שתי החצירות. רבן שמעון בן גמליאל אומר:מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144